<h1>אהל מועד שער עירובין דרך ו'</h1>
<h2>דף יז:</h2>
תחומין של ג' פרסאות שהם י"ב מיל הן מן התורה וכן פסקו הגאו' ר"י והר"מ ואהר"א וכ"ן מהירושלמי [פ"ג ה"ד] אבל תחום אלפים אמה מדבריהם הוא ומיהו הרמב"ן ורשב"א הכריעו כדברי האו' שאין תחומין כלל מה"ת וע"כ אנשי מחנה פטורין מלערב אפי' עירובי תחומין.
<h2>דף כא.</h2>
בכל מקום שיש בתים קבועים נבלעים בתוך ע' אמה ושירים מודדין מן הבית האחרון ואם יש שם בורגנין שהם כעין סוכות שדרים שם בני אדם למכור מזון לעברי דרכים בתוך ע' אמה ושירים סמוכין לעיר מודדין משם אלפים אמה שהן חוץ תחום העיר בד"א בא"י אבל בשאר ארצות אין בהן דין בורגנין והילכך אנשי העיר שעשו בורגנין מפני גשמים ומפני גנבים הואיל ולא נעשו אלא לדירת עראי אין מודדין אותן שם עם העיר.
<h2>דף מא:</h2>
מי שיצא חוץ לאלפים אמה ואפי' באונס אין לו אלא ד"א יצא באונס והחזירהו באונס חוזר לדין תחומיו הוליכהו לעיר אחרת והרי היא מוקפת מחיצות הואיל ויצא שלא לדעת הרי היא כד"א יצא חוץ לתחום והוצרך לנקביו ואין מקומו צנוע יוצא משם עד מקום שיוכל לפנות שם עד כדי שיעור אלפים אמה ואם בורר מקום צנוע כנגד תחומו לפנות שם כיון שנכנס ברשות זכה לתחומו הראשון והוא שלא יצא לדעת אבל יצא לדעת אע"פ שהוצרך לנקביו ונכנס אין לו אלא ד"א.
פירות שיצאו חוץ לתחום אפי' הוציאום הבעלים במזיד כאנוסין הם והעיר והבית שנתנום שם הרי היא להם כד"א החזירום הרי הם כאלו לא יצאו.
<h2>דף מב.</h2>
השובת בבקעה ואינו יודע תחום שבת מודד אלפים פסיעות בינוניות.
שבת בבקעה והקיפוה גוים מחיצה בשבת לשם דירה מטלטל בשבת בכולה ע"י זריקה אבל אינו מהלך בה אלא אלפים אמה.
<h2>דף מב:</h2>
מי שכלתה תחומו בחצי חצר או בחצי מערה מותר לטלטל אפי' חוץ לאלפים אמה ע"י זריקה שהרי הכל רה"י. חצר מלא מים והוא בין שני תחומין שבת צריך מחיצה להפסיק חציין חוץ לתחום בשביל שלא יאסרו המים שמתערבין אלו לאלו.
<h2>דף מג.</h2>
מי ששבת למטה מיו"ד ויצא דרך קפיצה חוץ לאלפים אמה כשיגיע למטה מיו"ד לא יזוז ממקומו מי שקנה שביתה למעלה מיו"ד כמי שהולך בע"ש בספינה בים והיה כל בה"ש שם כשיגיע ליבשה או למטה מיו"ד אפי' באמצע שבת קונה שם שביתה והולך משם אלפים אמה לכל (סוף) [רוח] שלא קנה שביתה בים למעלה מיו"ד וכן פסק הר"מ והר"ז והרמב"ן ואומ' רשב"א שאחר מיכן אסור להיכנס בספינה ואם נכנס אסור לו לירד כשמגיע לנמל וזה מלשון הרא"ה מותר ליכנס בשבת בספינה במהלכת למעלה מיו"ד והוא שאין הספינה שלו ולא מהלכת מחמת שכירותו דאי לא אסור שלשה ימים קודם לשבת ודוקא כשפירש קודם השבת אבל פירש בשבת כבר קנה שביתה ואסור לו לצאת בשבת כל זמן שהוא חוץ לתחום ע"כ וע"ז סומכין הללו שמקדשין בספינה ואחר יורדין ואם הוצרכו לחזור בספינה חוזרין ויש דעות אחרות בדברים הללו לראשונים וכתבתים בח"ג ודין השובת בספינה כבר ביארנוהו בנ"ח של דרך י"ג משער השבת.
<h2>דף מג:</h2>
מי שיצא חוץ לתחומו שלא לדעת והקיפוהו מחיצה בשבת אם הקף זה מובלע בתוך תחומו יש מתירו במה שיותר על תחומו ויש שאוסרים אע"פ שיצא שלא לדעת אבל לדברי הכל חוזר לתוך התחום הואיל ויצא שלא לדעת [מ"ד ע"ב] והוא שאותם העושים מחיצה עושים שלא לדעת משום שאהל עראי אסור בשבת.
<h2>דף מה.</h2>
מי שיצא ברשות חוץ לתחום הרי הוא כאלו קנה שביתה במקום שהלך שם ואם אותו תחום מובלע בתחומו מותר ליכנס וכל שנכנס ברשות לתחומו הרי הוא כאלו לא יצא.
<h2>דף מט:</h2>
ולעולם הוי דינו של נותן עירוב כאילו שובת במקום עירובו.
<h2>דף נא.</h2>
תחומין של ג' פרסאות שהם י"ב מיל הן מן התורה וכן פסקו הגאו' ר"י והר"מ ואהר"א וכ"ן מהירושלמי [פ"ג ה"ד] אבל תחום אלפים אמה מדבריהם הוא ומיהו הרמב"ן ורשב"א הכריעו כדברי האו' שאין תחומין כלל מה"ת וע"כ אנשי מחנה פטורין מלערב אפי' עירובי תחומין.
לעולם רשאי אדם להלך אלפים ושמונה מאות אמה כמדת האלכסון של אלפים אמה ואפי' הולך אל עבר פניו או אל עבר פני העיר וי"א שאין שיעור זה אלא באלכסון תחומי העיר או באלכסון תחומי מקומו אבל במהלך אל עבר פניו או אל עבר תחומי העיר אין לו אלא אלפים אמה.
<h2>דף נב:</h2>
ואם יצא חוץ לתחום והוא עדין תוך ד"א יכול לברור ד"א שהם מקומו כנגד תחומו ומותר ליכנס ואם חוץ לד"א יצא ואפי' אמה א' לא יכנס.
כיצד מעברין הערים בית נכנס ובית יוצא [נ"ג ע"א] גשרים ונפשות שיש להם בית דירה ויש בה ד' על ד' (ומדדין) [ומרבעין] על העיר והילכך מוציאין המדה כנגדן ועושין אותה כטבלא מרובעת כדי להשכיר את הזויות.
<h2>דף נה.</h2>
היתה עשויה כמין קשת או כמין גם הרי שני ראשיה נחשבות כשתי עירות ואם יש בין שני ראשיה אלפים אמה מודדין מן הקשת ואם יש בין שני ראשיה ד' אלפים אמה ונמצא שהרי מובלעין תחומין אלו באלו רואין כאלו כולה מלאה בתים ומודד משם ולהלן אלפים אמה. [ע"ב] שתי מחיצות אע"פ שיש עליהן תקרה ומעזיבה אין נמדדין עם העיר יושבי אהלים אינן קבועין וכל א' אינו מודד אלא מפתח ביתו. [ע"א] המרבע העיר שהיא ארוכה וקצרה מניחין אותה כמות שהיא ואין אומ' נראה אותה כאלו רחבה כארכה. היתה העיר עגולה עושין לה זויות המרבעין אותה לרבועה של עולם דרומה לדרום עולם וצפונה לצפון עולם.
<h2>דף נה:</h2>
בכל מקום שיש בתים קבועים נבלעים בתוך ע' אמה ושירים מודדין מן הבית האחרון ואם יש שם בורגנין שהם כעין סוכות שדרים שם בני אדם למכור מזון לעברי דרכים בתוך ע' אמה ושירים סמוכין לעיר מודדין משם אלפים אמה שהן חוץ תחום העיר בד"א בא"י אבל בשאר ארצות אין בהן דין בורגנין והילכך אנשי העיר שעשו בורגנין מפני גשמים ומפני גנבים הואיל ולא נעשו אלא לדירת עראי אין מודדין אותן שם עם העיר.
<h2>דף נו.</h2>
וסימנין לדעת צפון עולם ודרומו עגלה בצפון ועקרב בדרום לא היה אלו הסימנין יסתכל בתקופת ניסן ותקופת תשרי בחמה שמקום שחמה זורחת שם הוא חצי מזרח וכנגדו הוא חצי מערב.
<h2>דף נז.</h2>
שבעים אמה ושני שלישי אמה הסמוכין לעיר שהוא קרקע פנוי שאין בו שום בנין הוא הנק' קרפף ונותנין לעיר קרפף ומשם ולהלן וי"א שאין נותנין לעיר א' קרפף אלא לב' עיירות הסמוכות זל"ז וי"א (שניתרין) [שנותנין] באמצע שתי עיירות הסמוכות קרפף לזו וקרפף לזו ויהיה דינן כעיר א' ויש מקילין לומר שאפי' בין בית שיש בו ד' על ד' ובין העיר נותנין שתי קרפיפות.
<h2>דף נז:</h2>
אין מודדין אלא בחבל של נ' אמה ושל פשתן וכשהן מודדין עומדים שנים א' בראש החבל וא' בראשו השני ונותנין חבל המדה כנגד הלב כדי שיצא קו המידה ביושר. [נ"ח ע"א] היה מודד בהר אם יש בשיפועו בין ירידתו ועלייתו יותר מאלפים אמה ואין חוט המשקלות יורד כנגדו ד"א אין מבליעין ההר אלא מקדרין כיצד מבליעין היה מודד תחום העיר כלפי מזרח והגיע לגיא או נהר אם יכול להבליעו בחבל של ן' אמה כנגד העיר מבליעו בד"א בזמן שיכול להבליעו תוך אלפים אמה אבל חוץ לאלפים אינו מבליע היה מודד תחום המזרח ואינו יכול להבליעו ברוח המזרח אע"פ שהגיא מתעקם סביב העיר ויכול להבליעו בצפון העיר או בדרומה הבלעתו עולה לו למדת אותו רוח שיכול להבליעו שם אבל לא לרוח מזרח אבל מקדר שם ויורד ומקדר ועולה או אומדו כפי מה שהוא הגיא. [ע"ב] כיצד מקדרין מודדין בחבל של ד"א והתחתון אוחז החבל כנגד לבו והעליון כנגד מרגלותיו ומתגלגלין ומודדין כל הגיא וכל ההר כן.
<h2>דף נח:</h2>
אין מודדין אלא מן המומחה ואפילו עבד או אשה נאמנין לומ' ע"כ תחום שבת.
ונאמן הגדול לומ' זכור אני שהיינו באים עד כאן בשבת כשהייתי קטן.
<h2>דף ס:</h2>
מי שהיה מודד בתוך תחומו של עיר כל זמן שתכלה עיקר העיר באלפים אמה שלו אע"פ שאין מובלע לו עיבורה והוא הנק' קרפף של עיר אין מחשבין זאת העיר אלא בד' אמות ומשלימין לו תחומין חוצה לה נמצא שאנשי העיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה.
<h2>דף סא:</h2>
השובת בעיר ואפי' היא חרבה או במערה או שנתן שם עירובו והוא עומד במקום אחר בתוך תחום עירובו מהלך את כולה שאינה אלא כד' אמות והולך חוצה לה אלפים אמה לכל רוח ורוח ולא יותר ועיבורה של עיר כמו העיר, היה מודד וכלתה מדתו בחצי מערה או בחצי בית אין לו לילך אלא בחצי הבית.
<h2>דף עג.</h2>
מי שלן בבית שבשדה אע"פ שאוכל בעיר אין מודדין להם אלא מן השדה שעיקר דירה לענין מדידת תחומין היא במקום לינה.
